מהלך מחלת אוסטיאופורוזיס (בריחת עצם)
What is Osteoporosis
אוסטיאופורוזיס היא בעצם מחלה בה העצם הולכת וניהיית חלולה, מדולדלת ושבירה מאוד ובמחלה זו הפתולוגיה העיקרית היא - שברים. כתוצאה מקריסת החוליות אנשים שחולים במחלה נעשים נמוכים יותר. המחלה פוגעת בכל עצמות השלד. אחת הבעיות היא שבר בעצם צוואר הירך, במידה וניתן לחבר מכניסים פלטינה ובמידה והעצם במצב מפורר חייבים להחליף מפרק. זו מחלה שבסופה אפשר למות ממנה, עקב סיבוכים משניים: עיוות בעצמות, שינויים באיברים הפנימיים ולעיתים נגרמים זיהומים. שלא נדבר על מושפלויות כמו על עיוותי צורה (כאמור) כמו גיבנת, שינוי באורכי הרגליים וכו'. הדרך לטפל באוסטיאופורוזיס זה למנוע את המחלה.
השברים הנפוצים הם: שבר בעצם צוואר הירך ושבר בעצם שורש כף היד ואחריהם עצם הזרוע ועצם אגן הירכיים. המחלה יותר נפוצה בקרב נשים לאחר הפסקת המחזור.
כל אשה שלישית תחלה במחלה. כל אשה שניה מעל גיל 50 תחלה במחלה. הסטטיסטיקה לא מנבאת טובות מבחינת הסיכון לחלות במחלת אוסטאופורוזיס.
העצם מורכבת משני סוגי תאים:
תאים בוני עצם - (Osteoblast) .
ותאים הורסי עצם - (Osteoclast) .
כך שבסופו של דבר מצב העצם נקבע לפי מי שיותר פעיל. יש תרופות לדכא את התאים הורסי עצם.
בשנות ה - 20 מגיעים לשיא מסת העצם (Climex). ולכן עד אז חשוב להגיע למקסימום מסת עצם ככל האפשר בכדי למנוע בעתיד את מחלת האוסטיאופורוזיס. לאחר מכן מסת העצם הולכת ויורדת ולכן צריך לשמר / להאט את ירידת מסת העצם עד כמה שניתן. אצל הנשים קורה אותו דבר, אך בגלל סיבות גנטיות אצלן מסת העצם יותר נמוכה. כשהשחלה מפסיקה לייצר אסטרוגן (הורמון נשי המופרש מהשחלות), העצם עלולה לאבד מסת עצם (לרדת בצפיפותה) במהירות רבה. אם בגיל 30 כרתו לאשה את השחלות מתחילה איבוד מסת העצם.
יש שני סוגי איבוד מסת עצם:
אוסטיאופורוזיס פוסט מנפאוזה - לאחר הפסקת מחזור.
אוסטיאופורוזיס סנילי - של הגיל המבוגר.
לשחורי עור יש מסת עצם מאוד גבוהה ואצל נשים "שחורות עור" מסת העצם גבוהה יותר מאשר אצל הגברים הלבנים (גם סיבי השריר אצל הכושים ארוכים יותר וגמישים יותר מאשר אצל האדם הלבן). ועל כן בנושא מערכת התנועה לכושים יש יתרון על האדם הלבן.
במזרח הרחוק כגון: יפן, תאילנד ונפאל אין מוצרי חלב ועל כן שם מחלת אוסטיאופורוזיס נפוצה מאוד באחוזים ניכרים מהאוכלוסיה.
הטיפול הטוב ביותר למחלת האוסטיאופורוזיס הוא במניעתה (כאמור), וכשהעצמות במצב אוסטיאופורוטי הטיפולים יכולים רק לעצור את המשך ההתדרדרות. אחרי טיפול יכולים להחזיר 5%-8% ממסת העצם שאבדה ואין שום דרך להחזיר במצב אוסאופורוטי חמור את 30% ממסת העצם שאבדה.
בדיקות ואבחנה לאוסטיאופורוזיס
בודקים שינויים בחוליות עמוד השידרה ובעצמות אחרות בגוף באמצעות מכשור אשר השתכלל במהלך השנים.
מכשיר דקסה (dexa)
בשנת 1988 יצא מכשיר דקסה (dexa). זהו מכשיר הפולט קרינת X Ray והמחשב בודק לפי עוצמת קליטת קרני הרנטגן ולפיכך ניתן לקבוע את צפיפות העצם.
מכשיר QCT
יכול לבדוק בעמוד השידרה וביד. לא נהוג להשתמש בו כי עוצמת הקרינה שהוא פולט גבוהה מדי, לא אטי ועל כן חל איסור להשתמש בו.
מכשיר אולטרסאונד
בשנים האחרונות יצא לשוק מכשיר אולטרסאונד. אופן הבדיקה הוא כדלקמן: מניחים את עקב כף הרגל על המכשיר והגל האולטרסוני יוצא מהעקב וכאשר הוא פחות נקלט בצד השני, רואים שהעצם צפופה ואם הגל חודר רואים שהעצם מדוללת - מכשיר זה לא כל כך מדוייק.
מערכת הסריקה הקולית 2000
מערכת המבוססת על מדידת מהירות התפשטות הגל האולטרסוני לאורך העצם. מכשיר מאוד מדוייק - ללא קרינה מזיקה. אפשר להניח את: "מסמר המדידה" ב - 4 מקומות בגוף ולקבל תוך 5 דקות מידע מדוייק על מצב העצם בגוף. האינפורמציה שמתקבלת במכשיר זה היא הטובה ביותר. היתרון הגדול של הטכנולוגיה הזו, שהמכשיר מודד את הצפיפות של העצם וגם את החוזק המכני והגמישות שלה ויכול לתת לנו ניבוי לעתיד אם העצם תישבר או לא. טכנולוגית אולטרסאונד זו אמינה מאוד ואפשר לבדוק איתה גם ילדים. טכנולוגית X Ray - פחות מדוייקת ואסור לבדוק בה ילדים.
צריכת סידן
כל גוף צורך כמות אחרת של סידן. הכמות המומלצת בין 1000-1500 מ''ג ליום. אם מוציאים את מוצרי החלב, האוכל שלנו דל בסידן ואם כבר צורכים מוצרי חלב מומלץ להשתמש במוצרי עיזים, כבשים, ונאקות (=נקבת הגמל) מכיוון שספיגת הסידן שלהן יותר טובה.
מקורות עשירים בסידן: סרדינים, שקדים טריים (לא קלויים), תאנים יבשים וטחינה, חלב דל שומן וברוקולי.
תהליך הספיגה בגוף: מכל 1 גר' סידן שאנחנו צורכים יוצא 85% בצואה, לכן יש צורך לצרוך כמות משמעותית של סידן זמין לגוף.
גורמים נוספים המאיצים את התהליך האוסטיאופורוטי
- המחלה בגדול תורשתית.
- מבנה גוף רזה ובעל עצמות קטנות.
- חוסר פעילות גופנית.
- עישון.
- שתיית אלכוהול.
- שתיית קפה בכמות גדולה (מוציאה סידן מהגוף).
- פעילות מוגברת של בלוטת התריס (היפר תירואידיזם).
- כריתת שחלות (נשים שאין להם הורמון אסטרוגן).
- בטיפול תרופתי בסטרואידים במצבי אסטמה או דלקת פרקים, עלול להיווצר אוסטיאופורוזיס מישני - העצם נפגעת מפגיעת משק הסידן בגוף.
תאים שבונים עצם מגיבים ללחצים המכנים ונעשים פעילים יותר
לאסטרונאוטים שחזרו מהחלל הייתה בריחת סידן מכיוון ששם אין כוח כבידה (=כוח הגרביטציה של כדור הארץ) ועל תאי בוני העצם שלהם לא הופעלו לחצים. מכיוון שהתהליך היה הפיך לאחר שנחתו בכדור הארץ, כוח הגרביטציה החל להשפיע עליהם, כפי הנראה קבלו גם תוספים והבריאו.
דוגמה הפוכה:
בשנות החמישים שכיחות המחלה הייתה נמוכה מכיוון שלנשים היה פחות אוסטיאופורוזיס וההסבר הוא, שהנשים היו פעילות יותר מבחינה גופנית: עשו יותר עבודות פיזיות, כבסו כביסה ביד, היו פחות מכוניות, פחות מעליות וכיוצא בזה.
טיפולים במחלת האוסטיאופורוזיס
ההתעמלות עושה רק טוב לעצם. היא פשוט "בונה עצם" לאנשים בריאים בכלל ולחולי אוסטיאופורוזיס בפרט, הואיל ולחצים / עומסים על העצם מגרים ומפעילים את תאי בוני העצם (האוסטיאובלסים), על כן טוב להפעיל מאמץ בדרך של: משקולות על העצם, דחיסה נגד הקיר, להתלות על סולמות ואופניים.
התעמלות בונה עצם למניעת דלדול עצם = אוסטיאופורוזיס (Osteoporosis)
טיפול במחלת אוסטיאופורוזיס באמצעות "סידן חכם"
יכולה להיות שחיקה רק בסחוסים, יש מוצרים כמו סטיל מובילטי שמסייעים לבנות סחוס.
כמות התרופות המשפיעות על התאים שהורסים עצום ויש מעט מאוד תרופות שמעודדות תאים בוני עצם.
החזרת הורמונים לאשה כמו אסטרוגן (עשויה להוריד גלי חום ונידודי שינה ונותנת רוגע). אבל הבעיה שבטיפול זה עלתה מאוד שכיחות סרטן הרחם ואז הוסיפו הורמון נקבי פרוגסטרון ולא היו תופעות של סרטן הרחם ואחרי כמה שנים התברר שהסיכוי לחלות בסרטן השד עולה מאוד. הטיפול ההורמונלי החליפי נתון להחלטתה של האשה ובדוק שעד 5 שנים מהפסקת המחזור הטיפול בטוח (צריך רק לעשות ביקורת תקופתית לוודא שאין סרטן שד).
תרופת אויסטה (ודומיו) - תרופת נגזרת של האסטרוגן , הורמון נשי ששינו לו קצת את המבנה, עושה את הדברים הטובים שהורמון האסטרוגן עושה ולא עושה את הדברים הרעים שהאסטרוגן עושה ולפיכך נשים שמטופלות בתרופה זו לא לוקות בסרטן שד וגם לא תיהיה להן המחלה הזו - זה הטיפול האולטימטיבי במצב של אוסטיאופורוזיס.
אצל אחוז קטן מבין הנשים המטופלות בתרופה זו ישנה תופעת ליוואי של היווצרות קרישי דם. אם זה קורה מפסיקים את התרופה.
תרופת פוסלן - תרופה זו נלקחת לעיתים עם ויטמין D, סידן והתעמלות והיא עוצרת לחלוטין את תהליך איבוד העצם. לתרופה זו יש תופעות ליוואי: צרבות קשות, בעיות במערכת העיכול ועלולה לגרום לתופעות ליוואי נוספות. שימוש מספר שנים רב בפוסלן יכול לגרום בעקירת שן - לנמק של עצם הלסת (Necrosis) ו/או להתפרקות / היפרדות הרישתית (Retina).
ביפן נשים לא לוקחות הורמונים והתפריט שלהן דל בסידן.
תרופת אלפא די 3 (Alpha D3) - פיתוח של פרופ' שמואל אדלשטיין שעסק בפיתוח במכון ויצמן וחברת טבע מייצרת אותה. תרופה זו משפיעה על תאים שבונים עצם ועיקר פעולתם לדרבן את התאים בוני העצם ולהגביר את ספיגת הסידן.
תמיד יש לקחת את הסידן עם האוכל, הספיגה של הסידן עם האוכל הרבה יותר טובה מאשר על קיבה ריקה.
פיטו אסטרוגן מסויה - השפעתו טובה, יש אסטרוגנים צמחיים ואין להם השפעות שליליות כפי שבטבלאות וזה בהחלט חיובי.
טוב לחלק סידן לכמה מנות ביום. בלילה אנחנו מוציאים הכי הרבה סידן מהעצמות ולכן לא כדאי גם לשתות קפה או מוצרים אשר מוציאים סידן מהעצמות.
(אגב, הסחוס שבמפרקי העצמות הינו קולגן (=חלבון) ואין לו כל קשר עם מחלת האוסטיאופורוזיס).
רופא משפחה יכול לרשום פוסלן ו- Alpha D3. (האויסטה היא תרופה יותר גניקולוגית).
אופן צריכת הסידן וחשיבות הסידן בגופנו
אם נצרוך כ - 1500 מ''ג סידן ביום, כ- 15% יספג (כאמור) בעצמות - וזה מספיק!
הטיפול הכי טוב במחלת האוסטיאופורוזיס זה לשמור על עצם בריאה - למנוע את תהליך איבוד העצם ועל כן מאוד חשוב לספק לגוף סידן זמין מדי יום בכמות הנידרשת.
גורם סיכון מספר אחד למחלה הוא צריכת סידן שאנחנו אוכלים ביום בכמות הנמוכה מהדרוש.
כל המערכות בגוף שלנו עובדות על בסיס סידן:
- התכווצות שרירים.
- לחצים אוסמוטים בתאים.
- פולסים בתאי העצבים.
- פעילות אנזימים.
- העצמות בנויות מסידן.
רמת הסידן בדם חייבת להיות מאוזנת:
אם רמת הסידן בדם תיהיה נמוכה נגיע להתכווצויות ורמה גבוהה עלולה להביא לדום לב, אך בגוף שלנו יש מנגנונים שמונעים את זה.
קלציוסטט = מערכת המנגנונים בגוף הדואגת שרמת הסידן בדם תיהיה תקינה: פראתיירואיד, קלציטונין וויטמין D, שלושת הגורמים ביחד דואגים תמיד שרמת הסידן בדם תיהיה תקינה. אין מצב, אפילו במצב אוסטיאופורוטי הקשה ביותר שרמת הסידן בדם לא תיהיה תקינה, כי אם לא תיהיה תקינה יהיו בגוף הרבה בעיות.
אם הגוף לא מקבל את הסידן מהאוכל בכמות שהוא צריך, הוא מוציא מהרזרבות (לדוגמה מהעצמות). אשה ששומרת על הגיזרה עם "קרקר ומלפפון ירוק" מגיעה עם השנים למחסור גדול בסידן ותפתח אוסטיאופורוזיס קשה.
ילדים בגיל הגדילה צריכים כמות עצומה של סידן ולרוב דווקא הם אוכלים אוכל הכי דל בסידן כמו "ג'נק פוד", חטיפים וכו'.
מבוגרים צריכים הספקת סידן ודברי חלב גורמים להם בעיות.
כולם ללא יוצא מן הכלל צריכים השלמות תזונתיות לסידן. בהולנד ובפינלנד ממוצע הצריכה הוא גבוה וגם שם לא מגיעים ל- 1500 מ''ג צריכה ביום.
יש גם "שברי הליכה" אצל חיילים. כל אלה שפיתחו "שברי הליכה" באימונים, נכנסו לאימונים עם מסת עצם לא תקינה לגילם.
לסיכום
כולנו צריכים לשמור על 'מסת עצם' לאורך כל חיינו, ע''י אכילה מאוזנת שתכיל את כל מה שהגוף צריך: ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו ועוד ולהשלים מה שהגוף צריך ע''י תוספי מזון בפרט אם התפריט היומית שלנו אינה מאוזנת.
בנוסף אנחנו צריכים להתעמל בכל גיל בכל ענף ספורט שמפעיל כח / לחץ על העצם, אשר יגרה את התאים בוני "העצם העצם".
יש לזכור - אוסטיאופורוזיס חמור הוא מצב קשה לתיקון!
אם נשמור על אורח חיים תקין כל חיינו, נוכל לשמור 'על מסת' עצם תקינה ולמנוע את מחלת האוסטיאופורוזיס.
עוד על אוסטיאופורוזיס וסידן (Calcium)
הפתרון:
למזלנו הרב יש לנו מוצר פטנט איכותי בם המכונה "סידן חכם". אחרי עיבוד חומר הגלם פורמולה זו מכילה יונים של סידן אשר משחזרים סידן בעצם ולא נשארים עודפי סידן בגוף. זה מהות הפטנט.
הפורמולה הזו יעילה במצבי אוסטיאופניה (התחלה של איבוד עצם) ובמצבי אוסטיאופורוזיס קל וחמור כאחד.
פורמולה זו פותחה על ידי צוות מדענים בראשות פרופסור טאן יו ג'י הרופא האגדי אשר היה בהוראת ממשלת סין רופאו האישי של מאו צה טונג וכיום מטפל ברוזנים, נשיאים ושועי עולם.
פרופסור טאן יו ג'י הוא רופא אופטלמולוג ומומחה מספר אחד בעולם ברפואה סינית בצמחים ופטריות מרפא. וכתב הרבה מאוד מאמרים ומחקרים בנושא אשר התפרסמו במגזינים נחשבים בעולם הרפואה.